הקשבה רגישה
נותנים מענה של תקווה לה ולי
אולי תרצה להצטרף לוואטצאפ שכונתי? ללכת ביחד איתי? להציע קפה בשרונה לפני ההפגנה, לצרף לקבוצת הטרמפים - היחד נותן כוח!
ביטוי אישי מקרב
לא מתאים לי לשמוע סיסמאות ונאומים שאני לא מזדהה איתם
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
להרגיש שלמות עם עצמי ועם המאבק שאני שותפה לו, יכולת להזדהות עד הסוף, להרגיש שמבינים אותי - שלא ייחסו לי דעות וכוונות שאין לי, שיקבלו אותי (חשש מביקורת)
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
המחשבה שתעמדי ליד מישהו שהדעות שלו שונות משלך או השלט שהוא מחזיק לא מקובל עליך - מעלה בך מבוכה?
כי את רוצה שיבינו ויראו מי את ומה הדעות שלך ולא יטעו בך?
אולי עולה בך חשש מביקורת?
הבנתי נכון?
הקשבה רגישה
בודקים אם מוכנה לשמוע אותי
מוכנה רגע לשמוע איך אני רואה את זה?
מבטאים את הלב שלנו ונותנים מענה של תקווה לצורך של כל אחת מאיתנו
גם אני פעם הרגשתי ככה, ממש, והבנה חשובה שהייתה לי מתישהו במהלך המחאה ושעוזרת לי להכיל אי הסכמות, היא שהמחאה מורכבת מהרבה קולות שונים -
שאני יכולה לעמוד ליד מישהו שאני לא מסכימה איתו כמעט בשום דבר ועדיין שנינו נאבק יחד זה לצד זו על מה שחשוב לשנינו -
למעשה זה בשבילי אחדות. העוצמה של המחאה עבורי זה החיבור והפעולה יחד של אנשים כל כך שונים למען מטרה משותפת. כי יחד אנחנו כוח.
ואישית, זו למידה ממש חשובה עבורי להכיל מיגוון ושוני - אם פעם זה היה מאתגר אותי היום זה הרבה יותר קל לי ואני שמחה בהבנה הזו שאנחנו ממש לא חייבים להסכים על הכול. שאפשר לא להסכים ועדיין לעמוד ביחד ולהיות בחיבור. לפעול יחד שיהיה פה טוב יותר.
בשבילי זו התפתחות אישית - הרחבה של יכולת ההכלה. להסכים לא להסכים ולנשום טוב ליד מי שעומד לידי וחושב אחרת.
ובאמת בחוויה שלי הממשלה הזאת חייבת ללכת מסיבות שונות ומגוונות וכל אחת ואחד באים עם הכאב והזעם שלהם והכוח שלנו הוא דווקא בריבוי הקולות ובכך שנקבל אחד את השני!
איך זה לך לשמוע?
ביטוי אישי מקרב
אני פוחד להפגין בגלל אלימות המשטרה והדריסות. לא נעים לי בתוך ההמון
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
לחוש ביטחון פיסי ורגשי, מוגנות, שקט נפשי, הימנעות מכאב.
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
את.ה מרגיש.ה לא בטוח.ה להיות שם כי חשוב לך לשמור על עצמך - על הגוף שלך? על הנפש? לא להסתכן בפגיעה?
הקשבה רגישה
מבטאים את הלב שלנו ונותנים מענה של תקווה לצורך של כל אחת מאיתנו
אם מתאים לך לשמוע אני מתחברת ממש. גם לי ממש לא מתאים להיפצע ואני פוחדת לחוות טראומה. ממש חשוב לי להגן על עצמי ולא להיכנס להרפתקאות ובחוויה שלי זה ממש אפשרי.
מענה לצורך בבטחון פיסי ורגשי
קודם כל אני רואה שאני יכולה גם לפעול מהבית - למשל להעביר מסרים ברשתות, לחתום על עצומות, לכתוב לחברי קואליציה ולשרים, לתרום לארגוני מחאה שונים. גם מהבית אפשר להשפיע ויש לזה מלא משמעות.
ומעבר לזה אני שמתי לב שאני יכולה לבוא להפגנה קטנה, או בתוך הפגנה גדולה להישאר בשוליים שלה. או אם אני רואה שמתלקח עימות פשוט להתרחק למקום אחר ששם רגוע. בימים שאני דואגת אני בוחרת לבוא בלי חולצה מזהה או דגל. אני מקפידה לעמוד על המדרכה, ולבוא מוקדם - כי לרוב המשטרה פועלת בשעות יותר מאוחרות. ועד היום - לא הייתי בשום תקל עם שוטרים או עם מתנגדים להפגנות. זה נותן לי בטחון שאני יכולה להשתתף במאבק הזה שהוא מאוד חשוב לי וגם לשמור על עצמי ולהיות מוגנת בוודאות גדולה.
ובסוף - האלימות של המשטרה - בשבילי לפחות, רק מבהירה לי כמה חשוב לי לפעול ולעצור את המצב, והידיעה הזו רק מתדלקת אותי ביותר נחישות וכוח לפעול - כי אני ממש רוצה מדינה חופשית שבה המשטרה שומרת עלי ולא על הממשלה.
איך זה לך לשמוע?
משהו ממה שהזכרתי נראה לך אפשרי לעשות?
ביטוי אישי מקרב
לשבת בבית ולא להפגין זה בטוח?
איך זה תורם להתנהלות של המשטרה?
מה תורם לביטחון האישי שלנו?