ההפגנות לעסקת חטופים מעלות את המחיר של חמאס - צריך לשחרר יותר מחבלים וזה מסוכן
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
אולי היא זקוקה להרגיש בטוחה ומוגנת.
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
את.ה מסתייג מההפגנות כי את.ה חושש שבגללן נצטרך לשחרר יותר מחבלים? למעשה אתה רוצה לשמור על הבטחון שלנו מהדבר הזה?
הכלה: אני מבינה ואני שותפה לחשש שלך והבטחון של כולנו חשוב גם לי.
הקשבה רגישה
בודקים מוכנות לשמוע אותנו
יש עוד משהו שחשוב לי, מוכן לשמוע?
מבטאים מה חשוב לנו: בשבילי הביטחון שלנו הוא גם האמון שהמדינה דואגת לנו. חשוב לי לדעת שיש ערבות-הדדית. שלא משאירים פצועים בשטח. אני בשוק ממה שקורה. הבטחון שלי זה שאני וכל אמא אחרת תדע שאם חס וחלילה הבת שלה נחטפת שלא משאירים אותה להיאנס 8 חודשים. שאם הבן שלך נחטף - דואגים לו... לא משאירים אף אחד לבד.
ביטוי אישי מקרב
שואלים שאלה שמעוררת מחשבה ומעלה מענה פנימי לצורך בבטחון
לדעתך עסקה תהיה בניגוד לדעת מערכת הבטחון או בהסכמה וערבות שלה?
האם אתה זוכר בעבר מקרה שאחרי הפוגה - הפסקת אש - חידשנו לחימה לצרכי שיקום הבטחון? איך זה קורה? מתי?
האם היה שינוי במחיר שהחמאס רוצה? ואם כן האם זה בגלל ההפגנות או יש סיבות אחרות? (הזמן שעבר כשהזדמנויות לעיסקה לא מוצו)
האם יש מחירים גם לעיכוב של עיסקה? (עוד ועוד חטופים מתים ועוד ועוד עדויות לאונס מתמשך של חטופות)
שאלות שמעוררות חשיבה חדשה ותקווה
הלחימה בעזה תביא ביטחון, תמוטט את החמאס ולכן השלמתה קודמת לשחרור החטופים
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
תחושת דחיפות לעצור את חוויית חוסר האונים והסכנה, לחדש כמה שיותר מהר את תחושת הביטחון והעוצמה ואת היכולת להגן על עצמנו.
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
אתה מרגיש.ה שהמצב הזה בלתי נסבל וצריך להחזיר לעצמנו את הבטחון ותחושת העוצמה עכשיו - במיידי?
הכלה
אני גם מרגישה כמוך - חייבת שחמאס יעלם ועכשיו. אני ארגיש הרבה יותר בטוח ושקט.
הקשבה רגישה
בודקים אם מוכנה לשמוע אותי
אתה מוכן לשמוע משהו שיש לי להגיד על זה? (אולי הוא זקוק לעוד רגע שאהיה איתו.ה)
מבטאים מה שחשוב לנו
אני דואגת כי חשובה לי הבנה והכרה בזה שפירוק חמאס הוא לא זבנג וגמרנו. עולה בי צער שזה תהליך ארוך ומורכב, שלפי מומחים יימשך שנים. לחטופות ולחטופים אין זמן. זה הורג אותם! אז אני ממש כמהה שנוכל לעצור רגע, למרות הדחיפות והאי נוחות במצב, ושנייה לנשום ולפעול בשיקול דעת שיאפשר לא להקריב אותם.
מענה לצרכים בעוצמה, בביטחון ובערבות הדדית
מחזק אותי לראות מומחי ביטחון שגם אומרים שאפשר לחכות עם השימוש בעוצמה שלנו לעוד איזשהו זמן. גם לי קשה לחכות כי כשמפעילים עוצמה, אני מרגישה כמוך איך חוזר כוח ההרתעה שלנו. ויחד עם זה, אני ממש זקוקה להרגיש שאני חלק מעם שעושה כל מה שאפשר לשחרר את האחיות והאחים שלנו מהגיהנום. ובגלל זה אני מרגישה שאין לנו ברירה - אנחנו חייבים למצוא אומץ ללכת על הפוגה ועסקה.
ביטוי אישי מקרב
שואלים שאלות שמחברות למענה עצמי חדש לצרכים במסוגלות לשמור על בטחוננו
זוכר מקרה שאחרי הפוגה חזרנו ללחום? (שאלה שיכולה להוביל לכך שאחרי ההפוגה אכן יגיע הרגע שנמשיך למוטט את המבנה והשליטה של חמאס בעזה בכל הכוח ועם הסכמים בינלאומיים.)
האם למלחמה שנמשכת בכמה חזיתות יש מטרות? תוצאות תואמות למטרות?
כבר שמונה חודשים אנחנו נלחמים, אנחנו בכיוון?
אם אתה היית נקרא למילואים ומתבקש לחזור למקומות שכבר היו שם חיילים וכבר הוצאנו מהם את המחבלים והם חזרו - איך היית מרגיש? למה זה קורה לדעתך? מה חסר?
(המטרה - להוביל להבנה שבהיעדר מתווה מדיני, הישגי צה"ל נשחקים ולכניסה שוב לעזה בלי זה יש מחיר של חיים יקרים של חיילים ולשם מה.
זוכר מקרה שאחרי הפוגה חזרנו ללחום? (שאלה שיכולה להוביל לכך שאחרי ההפוגה אכן יגיע הרגע שנמשיך למוטט את המבנה והשליטה של חמאס בעזה בכל הכוח ועם הסכמים בינלאומיים.)
האם למלחמה שנמשכת בכמה חזיתות יש מטרות? תוצאות תואמות למטרות?
כבר שמונה חודשים אנחנו נלחמים, אנחנו בכיוון? (אם נוצר שיח אפשר לציין שלפי הערכות, בסיום השבוע הראשון של יולי תסתיים הלחימה העצימה ברפיח, כשגם דובר צה"ל אמר שהשמדת חמאס היא אשלית הציבור ושלשם החלשת חמאס נדרשת החלטה ממשלתית לחתור לשלטון חדש ברצועה.)
אם אתה היית נקרא למילואים ומתבקש לחזור למקומות שכבר היו שם חיילים וכבר הוצאנו מהם את המחבלים והם חזרו - איך היית מרגיש? למה זה קורה לדעתך? מה חסר?
(המטרה - להוביל להבנה שבהיעדר מתווה מדיני, הישגי צה"ל נשחקים ולכניסה שוב לעזה בלי זה יש מחיר של חיים יקרים של חיילים ולשם מה.
שאלות שמעוררות חשיבה חדשה ותקווה
לא מרגיש לי נכון להפגין בזמן שהחיילים שלנו במלחמה זה פוגע באחדות.
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
חשש מלפלג ולקטב בגלל כמיהה עמוקה לשקט, לתחושה של יחד, לנחמה שבקירבה ובחיבור, וצורך למנוע מהחיילים צער וכאב.
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
נראה לי שבתקופה הזאת את זקוקה להרגשה שאנחנו יחד?
היית רוצה שקט וריפוי שזה בדיוק מה שחסר לחברה השסועה שלנו? לכן ממש לא מתאים לך להפגין עכשיו? לצעוק? לריב? לצאת נגד? זה מרגיש ממש גדול עלינו להכיל עוד מלחמה פה בזמן שיש מלחמה בעזה?
הכלה: תודה שאת משתפת אותי בזה, זה משמעותי לי לשמוע וחשוב לי לקחת את זה בחשבון.
הקשבה רגישה
בודקים מוכנות לשמוע אותי
מוכנה רגע לשמוע את הצד שלי ולמה בעצם אני מבקשת ממך להשתתף במחאה?
מבטאים מה חשוב לנו: מצד אחד, גם לי ממש חשוב לא לייצר עוד כאב ומאבק – ולעומת זאת כן לתרום לריפוי ואיחוי ותיקון ועוד יותר – לטפח את החיבורים ביננו. ולצד זה, אני שמה לב שבאמצע מלחמה הממשלה ממשיכה:
מבטאים מה חשוב לנו
מצד אחד, גם לי ממש חשוב לא לייצר עוד כאב ומאבק – ולעומת זאת כן לתרום לריפוי ואיחוי ותיקון ועוד יותר – לטפח את החיבורים ביננו. ולצד זה, אני שמה לב שבאמצע מלחמה הממשלה ממשיכה:
-
בחקיקה ומדיניות שמשנה פה את מבנה המשטר
-
הכלכלה מידרדרת
-
התקציב הולך למי שתומך בממשלה ומתעלם ממי שנפגע וזקוק עכשיו לשיקום - מפונים, מילואימניקים שהעסקים שלהם קרסו או שנפגעו נפשית, ובכלל אוכלוסיות מוחלשות
-
הצפון הרוס ונטוש
-
החטופים מעונים ונאנסים בעזה והמשפחות חוטפות מכות משוטרים והאוהל שלהם הוצת
-
הבריאות ובריאות הנפש מיובשות
כשאני רואה את זה, אני ממש נכנס לתוך זעם וכאב - צער עמוק. אני גם מודאג וחרד כי חשוב לי לשמור על הבית המשותף שלנו והעתיד שלנו בו. חשוב לי שאת ואני וכל חייל שיחזור מהקרב - נוכל לחיות פה בכבוד. ושיהיו לנו זכויות וחופש ויכולת לשמר את אורחות חיינו. ושתהיה ערבות ודאגה הדדית, ונוכל לסמוך על המנהיגים שלנו.
בגלל זה אני לא מסוגלת לראות את כל מה שקורה פה ולהישאר בחיבוק ידיים - אני מרגישה אחריות - אני חרדה שאם לא נעצור את מה שקורה בעוד מועד, לא רק שלא ישארו חטופים חיים אלא שעוד ועוד חיילים ימותו או ייפגעו בגוף ובנפש. ואני לא מוכנה להיות שותפה לזה - אני לא ארגיש עם עצמי טוב. וגם אני דואגת שלא ישאר בית וביום שאחרי יהיה קשה לי לחיות פה.
נותנים מענה של תקווה לכאב ולצורך של כל אחד מאתנו
התקווה שלי היא שאני רואה שאני לא לבד. אני מקבל כוח כשאני רואה שאני חלק מהרבה אזרחים שלא מוכנים להמשיך בהתדרדרות הזאת. וחשוב לי שיראו ויבינו שיחד אנחנו כוח ויכולים לשנות - אני מתעודדת כשאני נזכרת שכבר היו לנו הצלחות. בגלל שכמוך ממש חשוב לי לא לקטב אני חושב טוב טוב על צורת ביטוי לא מקטבת, שלא יוצאת נגד אף קבוצה בעם ומתמקדת בלהסביר את הסכנה בממשלה הנוכחית והחשיבות של יציאה לבחירות. אני מתחבר להפגנות לא אלימות אבל נחושות, ואני משתדל להיות נאמן לעצמי - אני מתנגד לממשלה ואני בעד כל אזרח.
אני פונה אליך כי אני זקוק לשותפות, לתמיכה - כי זו משימה גדולה - הכוח שלנו להשפיע הוא בכמות האנשים שלנו שיצאו לרחובות. בגלל זה אני בעצם מבקש ממך - להצטרף אלי, אם את מוכנה. איך זה לך לשמוע?
ביטוי אישי מקרב
שואלים שאלה שמחברות למענה עצמי לצורך בשקט ומיקוד
האם כל החיילים מתנגדים למחאה? יש כאלה, אבל האם יש גם אנשי מחאה מגויסים? חיילים שמתנגדים לממשלה וממש מוטרדים ממה שאני מוטרדת אבל הם שם בעזה וזקוקים למישהו שייאבק עבורם ועבור העתיד שלהם? יש מצב? מאז המלחמה ההפגנות נותנות לי מענה גם לצורך שלי באבל - יש בהן דקות דומיה לזכר החיילים שנפלו באותו שבוע, הן משמיעות את הקול של הנפגעים וככה מאפשרות לי לתת להם הכרה, תמיד שרים שם ביחד את התקווה וזה נותן לי תחושה של קירבה ויחד. האם גם לך זה יכול לתת מענה כזה?
שאלות שמעוררות חשיבה חדשה ותקווה
ההפיכה המשטרית הפסיקה, עכשיו מלחמה
"
שמים את עצמנו בנעליים שלה
בשביל להרגיש ביטחון בקיום שלנו - יש צורך בשקט ומיקוד, להשקיט רעשים מיותרים ולהתמקד בהגנה על עצמנו.
שואלים ברגישות ובאמפטיה אם הבנו נכון
את.ה מוטרד.ת כי חשוב לך שנהיה בפוקוס קודם כל על צרכים בטחוניים - קיומיים? את זקוקה לשקט מכל דבר אחר שעלול להסיח את הדעת?
הקשבה רגישה
בודקים מוכנות לשמוע אותי
את.ה מוכנ.ה לשמוע רגע מה מטריד אותי ומרגיש לי שאי אפשר להתעלם ממנו אפילו בזמן מלחמה?
מבטאים מה חשוב לנו
גם אני הרגשתי כמוך בהתחלה, והייתי כל כולי רק במאמץ המלחמתי ובכל החמ"לים למען החיילים והמפונים. הזמן עבר וכשהעצימות של המלחמה בעזה ירדה, הייתי בהלם, כשלאט לאט קלטתי שתוך כדי לחימה יש הוכחות חותכות להמשך ההפיכה. לחרדתי, הממשלה ממשיכה לפעול כדי להחליש את האיזון בין הרשויות, השוויון והמנהל התקין.
דוגמאות:
1. החלשת עצמאות המשטרה והכפפה שלה לשר, שר שמעודד מעצרי שווא, אלימות שוטרים עד פציעה וסכנת חיים, שר שמנהל ניסיונות להדחת המפכ"ל משיקולים פוליטיים ועוד
2. החלשת הרשות השופטת על ידי עיכוב מינויי שופטים ואי-מינוי נציב תלונות על שופטים
3. צמצום מעמד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה
4. השתלטות פוליטית של שר על מח"ש פוגעת בעצמאות המשטרה
5. המשך אי-השויון בגיוס וקידום חוק שימנע גיוס חרדים במצב שחסרים כל כך חיילים
6. חוקים ותקנות שמייצרים משרות למקורבים
7. תקציבי ענק למערכות היהדות האורתודוקסית ולמשרדים מיותרים
8. פגיעה בחוקים ששומרים על נשים מאלימות ובתקציבי מיעוטים, אי-טיפול באלימות במגזר הערבי
9. פגיעה באוכלוסיות חלשות - בתקציבים לרווחה, בריאות ובריאות הנפש ולשיקום הדרום והצפון ועוד.
כשאני רואה את זה, אני נבהלת (שלא לומר נחרדת) כי חשוב לי לשמור על החופש שלי במדינה והזכויות והביטחון שיש פה מקום למי שאני… ומה איתך?
ביטוי אישי מקרב
שואלים שאלה שמחברות למענה עצמי לצורך בשקט ומיקוד
האם אנחנו במצב של סכנה קיומית – ביטחונית כזו שבאמת לא מאפשרת לנו האזרחים לעסוק בשום דבר אחר?
האם זה באמת יועיל לנו - שנמצאים פה בחזית - להתעלם מכל דבר אחר?
אם הממשלה ממשיכה לקדם את כל זה בזמן המלחמה. אז האם המצב כל כך מסוכן?
איך יכול להיות שהם מתעסקים בכל זה? זה למען המלחמה? מה המטרה שלהם?
ואם המטרה של ההתנהלות הזאת היא לשנות את המשטר מתחת לרדאר בלי התנגדות משמעותית, מה הסיכוי שהם יעצרו את המלחמה ויחזרו החטופים?
ומה תפקידנו במצב כזה?
(מטרת השאלות לעורר את הספק שאולי מצב המלחמה משמש אותם כדי לשנות את המשטר לפחות שוויוני וחופשי ולקבל פחות ביקןרת על כך ושאני פוחדת שזה בדיוק מה שקורה פה).
נותנים מענה של תקווה לצרכים של כל אחד
אני מרגישה אחריות שישראל תשאר דמוקרטית וחופשית, וזה שיש איתי עוד אנשים עוזר לי לומר לראש הממשלה ולשרים - נגמר,
אתם כבר לא במגרש ריק - אנחנו האנשים להם חיכינו!